זיכרון בסלון: השואה שבינינו, השואה שבתוכנו -
אבא שלי ואני, חגית שחר-פרירא
.png)
יום ראשון 16.4.23 19:00-21:00
השואה שבינינו, השואה שבתוכנו - אבא שלי ואני, חגית שחר-פרירא
לכל זיכרון שואה יש את הצבע שלו, ולכל אחד מבני הבית יש את הזווית המיוחדת שבה הוא או היא מסתכלים על החיים בצל הטראומה.
אבא שלי היה בן 13 כשהולנד נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, ובן 15 כשאבא שלו חבר למחתרת ההולנדית והתחיל את מסע הבריחה וההסתתרות של המשפחה. כשהוא היה בן 16, באחד ממקומות המסתור, על גליונות ניר משובץ שאוגדו יחד, הוא כתב שירים, עמוקים, כואבים, חודרים אל הלב.
חמישים ושש שנים לאחר מכן, במשך כמה חודשים קראנו שנינו יחד את השירים, תרגמנו אותם לעברית וזכיתי לשמוע חלק מהחוויות של התקופה האפלה ההיא. משהו בחיבור בין האשה הבוגרת שפגשה את הנער ההוא, ובין הבת שפגשה את אבא שלה, אשתף בערב.
אנוע בין הסיפורים שהוא סיפר, לבין החוויות שאני חוויתי במפגש איתו.
אנסה לתת חיים לחודשי המפגש הקרובים ההם ולחיים בכלל עם האיש שהוא היה. איש יחיד ומיוחד.
אבא שלי.