יום האשה הבינלאומי החל בשמונה במרץ הוא יום פוליטי. המטרה שלו היא לשים על סדר היום הציבורי סוגיות של אי-שוויון במרחב הפרטי והציבורי ולהשפיע על החשיבה והפעולה הקשורות למקומן של נשים.
כל פעילות בשמונה במרץ הקשורה למסאז'ים, איפור ומכירות בגדים נועדה להקטין את היום ולהטביע את הרעיונות הגדולים שלשמם הוא נוצר בשלולית ורדרדה שטוענת (באופן מרומז יותר או פחות) שזה מה שנשים רוצות.
לפמיניזם יש יחסי ציבור גרועים. הוא נתפס כמיושן, שונא גברים, פתטי, עם שיער לא צבוע ומנותק מהעם. לפמיניסטיות יש כנראה לא מעט אחריות על האופן שבו הפמיניזם נתפס אבל לדעתי הסיבה שבגללה כלכך אוהבים לשנוא את הפמיניזם קשור לעובדה שהוא שם מראות לא פשוטות אל מול החברה ומי רוצה להביט במראה ולראות את עצמו כפוגע ומקטין באופן שיטתי חמישים אחוז מהקהילה שלו?
פמיניזם היא לא תנועה נגד גברים, היא תנועה נגד הסקסיזם והיא משותפת גם לגברים וגם לנשים. את זה כתבה הרבה לפני בל הוקס בספרה המכונן "פמיניזם זה לכולם". גם נשים לוקות בסקסיזם, קשה לחיות באווירה סקסיסטית בלי להזדהות עם התפיסות שלה. למדנו לחשוב שגברים שווים יותר ויכולים יותר, ושפערים קשורים למבנים ביולוגים. זהו שלא. פערים קשורים למבני כוח ויחסי כוח. ובחברה שבה אנחנו חיים, גברים וחשיבה גברית עדיין שולטים.
ויש גם עובדות. למרות שנראה שזה נחלת העבר, עדיין יש פערים לא קטנים בין גברים לנשים בשכר, בתפקידים, ביכולת השפעה. הכוחות שרוצים להשתיק את הפמיניזם טוענים שזו סתם בכיינות, אבל מספיק להסתכל במדד המגדר שמפורסם מדי שנה על ידי מכון ון ליר בירושלים, "שוות" ואתר "יודעת" ולראות שהכל מעוגן במציאות. ולהגיד שאנחנו בכייניות זה לנסות להשתיק את העובדות דרך הקטנה וביוש.
הטרדות מיניות, פגיעות מיניות ורצח נשים גם הן קשורות לסקסיזם. כל פוגע או רוצח עומד בפני עצמו וצריך להיענש על מעשיו אבל כשמחברים את כל האירועים רואים שהם חלק ממגמה רחבה שמתייחסת לנשים כחפצים, כאוביקטים, ככלי לשימוש. פגיעה על כל סוגיה היא נסיון להכפיף, לדכא נשים ולהחליש את כוחן בחברה. יום האשה נועד כדי שנזכור שהכל מחובר והעובדה שאי השוויון הגדול ביותר נמצא בבעלות על עוצמה פוליטית וכלכלית (גם את זה אפשר לקרוא בדוח) קשור קשר ישיר ליכולת של בני זוג להקטין, לשלוט ולהיות אלימים כלפי בנות זוגן. כן, הכל קשור.
יש דרכים שונות לעשות פמיניזם ואין דרך אחת שטובה יותר מאחרות. אפשר להטיל ספק, אפשר להתעמק בטקסטים, אפשר לצאת לרחובות, אפשר לכתוב פוסטים אפשר לשנות חקיקה. ואפשר גם פשוט לקחת מקום. כל פעולה שנעשית לטובת שינוי המציאות מבורכת. כוח בונים בעוד ועוד צעדים קטנים. וגם כמה גדולים.
אף אחת מאיתנו לא פועלת בריק. כולנו עומדות ועומדים על כתפי נשים שפעלו ופועלות לפנינו וסללו עבורנו את הדרך. חלק מלהיות שותפה בתהליכי השינוי הוא לתת מקום בתוכנו גם להן.
